Google Website Translator Gadget

מופעל על ידי Blogger.

למה שתראה את זה?

יום רביעי, 18 ביוני 2014

dear everybody,

לא מעט אנשים שאלו אותי לאחרונה "למה אתה רואה משחקי הכס?".
בהתחלה לא הבנתי את השאלה. מה ז"א? התשובה "כי זו אחלה סידרה סופר מושקעת" זה לא מספיק?
"אבל אתה יודע כל מה שהולך לקרות" היה הטיעון שלהם.
זה קצת מעצבן אותי. מה ז"א אני יודע כל מה שהולך לקרות? לא אני לא. יש מספיק שינויים בין הספרים והסדרה (לדוגמא, הסיפור של אריה והכלב, או הסיפור של סאנסה) בכדי לראות את הסדרה בלי כל קשר לספרים.
"אבל אתה יודע מי הולך למות ומתי!!" היה הטיעון המוחץ שלהם וזה גרם לי לחשוב-האם משחקי הכס, ובכלל כל סרט או סדרה שמבוססים על ספרים, מוחזקים רק ע"י מי שמת בהם או בטוויסטים?
ניקח לדוגמא את הסרטים של הארי פוטר (ולמי שתוהה-ספוילרים לספרים\סרטים בפסקה הקרובה, למי שחי בשנים האחרונות בתוך בועה). אני ידעתי שסיריוס הוא טוב בסרט השלישי, ידעתי שהארי הולך לפגוש את וולדמורט ושסדריק ימות ברביעי, שסיריוס ימות בחמישי, דמבלדור בשישי וסצנת ה"19 שנה אחכ" הכה מביכה ומיותרת בשמיני. אבל האם זה מה שעשה את הסרט?
בטרילוגיית שר הטבעות-קראתי את כולה, ידעתי על הפיתויים של פרודו, על הקרב המצוין של אוס-גיליאת', על כך שאראגורן הוא הצאצא של ייסלדור, על מה שעובר על גולום ועל המוות הסופי שלו. על המוות השיקרי של גנדלף, על הבגידה של סארומן. על התחפושת של אאווין, על ההשמדה של אייסנגרד ועל הסוף היותר מידי ארוך. אבל זה גרם לי לא להנות הנאה צרופה מהסרטים?
התשובה הפשוטה היא לא.
סרט, או סידרה לצורך העניין, הוא הרבה יותר גדול מסך הטוויסטים שבו. אם סרט היה בנוי על טוויסטים, היו הרבה יותר סרטים שיוצאים מידי חודש, המשכורות לשחקנים היו הרבה יותר נמוכות, לא היה לנו CGI ובטח שלא תלת מימד (לטוב או לרע).
סרט הוא התסריט. התוכן של מה שהדמויות אומרות, הפרשנות של התסריטאים על מה שכתוב בספרים, השינויים הקטנים שנותנים לדמות את החיים והאישיות שלה ומקימים אותה לחיים מתוך הדמיון של הקורא.
סרט הוא השחקנים. הליהוק המצוין שלוקח את ויגו מורטסנן והופך אותו לארגורן אמין, לוקח את ג'ניפר לורנס והופך אותה לקאטניס מדויקת, לוקח את פיטר דינקליג' והופך אותו לטיריון הכי טוב שיכול להיות, לוקח את אלן ריקמן והופך אותו לסנייפ שכולם אוהבים לשנוא. המשחק האדיר של הדמויות שקמות לתחייה הוא חלק כל כך חשוב בסרט. דוגמא נהדרת לקונטרה של ליהוק טוב, היא אורלנדו בלום בתור לגולס שעושה את תפקידו בצורה ממוצעת במקרה הטוב לדמות שהיא הרבה יותר עמוקה ממה שהוצג בכל הטרילוגיה (אוקיי... אז קיבלנו קצת יותר ממנו בהוביט. הוא לא היה אמור להיות בהוביט!!!!). כל כך התאכזבתי מהלגולס שלו וזה היה ברור שהוא נלקח לסרט רק בגלל השם שלו.
סרט הוא הפקה. לראות את כל אותם מקומות קמים לתחיה, לראות את הכוריאוגרפיה הנהדרת של הקרבות, לראות את הסצנות האלו שפתאום קורות באמת ויש "אנשים אמיתיים" מאחורי כל אותם דמויות. אני אולי דוגמא קיצונית, אבל אני אף פעם לא מריץ את הפתיח של משחקי הכס. לראות את ווינטרפל, ריברן, מעלה מלך, הארנהול, דרגונסטון, ערי העבדים ובראבוס קמות לתחייה ובצורה כל כך מדהימה סוחף אותי בכל פעם מחדש. העונה, כשקיבלנו את הטיטאן של בראבוס פתאום קם לחיים, ממש כאילו קראו לי את המחשבות לאיך בראבוס אמורה להראות.
ולבסוף, סרט הוא גם האפקטים. בשנים האחרונות כל הנושא של אפקטים נהיה נורא קל. אני מניח שהמעצבים הגרפיים ובכלל האמנים שקוראים את הבלוג הזה לא יסכימו איתי, אבל כיום אפשר במחשב ליצור בקלות יחסית דברים שפעם היה לוקח חודשים להקים, תחת סיורי לוקיישנים ובניה ארוכה מאוד. היום לראות דרקונים קמים לחיים, לראות את הטירות העצומות, לראות את הקסמים והקרבות הנהדרים פשוט קמים לתחיה-זה משהו שכשהתחלתי לקרוא ספרי פנטזיה ומד"ב לא חשבתי שייקרה לעולם. למרות שכאילו זה מנטרל את הדימיון, לי אישית זה לא מפריע בכלל ולהפך-זה לוקח את הדמיון שלי ואת מה שאני יכול ליצור מהמילים לדרגות אחרות של שלמות.

בגלל כל הדברים האלו אני רואה סרטים וסדרות שאני יודע מה הולך לקרות בהם. ולמרות שאני לא מופתע מהטוויסטים, אני כל כך נהנה שלא אכפת לי לדעת מתי כל אחד מהם מת ולמה ואיך ומי עשה את זה (שגם שני האחרונים משתנים לפעמים..)

אז תפסיקו לשאול אותי למה אני רואה משחקי הכס!! תאמינו לי שאני נהנה לא פחות מכם!!

ובכל פוסט, ובפעם האחרונה, יש לנו אפטר קרדיטס והפעם ללא ספוילרים להמשך!
אבל, וזה אבל גדול, אם עוד לא ראיתם את פרק 10, אכן יש כאן ספוילרים.

ואיזה פרק זה היה. פשוט סיום מדהים לעונה יוצאת מהכלל.
העונה הזאת הייתה בנויה ממש כמו פירמידה, כשהפרק הסופי היה הראש שלה ועומד על כתפיהם של כל תשעת הפרקים הקודמים.
סיפור החומה הגיע לסוג של סיומת זמנית. לא ציפיתי שנמשיך לראות את ג'ון בעונה הזאת ובטח שלא את הנצחון של סטאניס על מאנס ריידר. ציפיתי שהעונה הבאה דווקא תתחיל מזה, אבל היה נהדר לראות את זה קורה. במשך כל העונה הזאת ראינו את כל מה שעובר על סטאניס שתקוע לו בדראגון סטון וחופר לבנקאים שיביאו לו כסף ולמען האמת לא ממש הבנו למה. עוד התקפה על מעלה מלך? הרי בבירור אין לו מספיק אנשים, גם אם הוא ישלם לפיראטים. כל זה היה בשביל להגן על החומה, בהדרכת האישה האדומה. ראינו בפרק הזה שלא משנה כמה חיילים יש לך, ברגע שאין להם משמעת הם מתפזרים ברגע שהם רואים סכנה וזה בדיוק מה שקרה למאנס ריידר. סיום מצוין לסיפור מצוין.
עם דאינריז, כמו בכל העונה הזאת, לא ממש קרה משהו מרגש. ראינו את כל תהליך ההתפתחות שלה מילדה קטנה שרק רוצה לחזור הביתה למלכה שיודעת גם להקריב את החופש של הילדים שלה בשביל שקט בממלכה. יופי של סצנה, יופי של משחק (גם של הניצבים. האיש ששרפו את הבת שלו, מי שלא תהיה, עשית עבודה מצוינת!), יופי של סיום לעונה הזאת.
בראן, מירה, ג'וג'ן והודור סופסוף מצאו את העורב. זה מדהים כמה הסצנה הזאת הייתה תואמת את הדמיון שלי, במיוחד במראה של ילדי היער. פשוט אהבתי כל רגע בסצנה הזאת, כולל המוות הנורא של ג'וג'ן שלמען האמת די הפתיע אותי. ג'וג'ן עדיין חי בספרים! אבל אני חושב שזה רק ספוילר לספרים שאומר לנו שהוא כנראה לא כזה חשוב להמשך :-D
עוד הפתעה גדולה בפרק היה המפגש הזה של בריאן ופוד עם סנדור ואריה. זו הייתה סצנה מפוארת, מבוימת היטב, כוראוגרפית קרב מדויקת, והבושה של סנדור קלגיין שנהרג ע"י אישה. בספרים סנדור אכן מת, פשוט זה בגלל הזדהמות הפצע שלו. בריאן מעולם לא פוגשת את אריה. אבל בסדר, אני נהניתי מהסצנה הזאת, במיוחד מהשינוי המדהים שראינו באריה שהפכה לרוצחת שתעשה הכל כדי לשרוד. הפרידה ממנה בסוף הפרק הייתה נהדרת, ולדעתי בכלל מייסי וויליאמס צריכה לזכות באמי על התפקיד שלה בכל העונה הזאת.
ובמעלה מלך. אוי, הטלנובלה המשפחתית הזאת. קודם כל למה שהפריע לי בכל מה שהלך שם. דיברו הרבה במשך העונה בכל מיני מקומות על סצנת האונס המיותרת של ג'יימי את סרסיי אחרי המוות של ג'ופרי. כנראה שבשלב מסוים יוצרי הסדרה אכן הבינו כמה היא לא תורמת לעלילה ואפילו מזיקה לדמות של ג'יימי ופשוט התעלמו מהסצנה הזאת לחלוטין. סרסיי חוזרת לג'יימי אחרי שהוא אנס אותה? באמת? למישהו זה נשמע הגיוני? אבל חוץ מזה הדיוק של המשך הדרמה הזאת לספרים זה מה שהניע אותי בכל העונה. טיריון הופך רשמית לרוצח כשהוא חונק את שאי והורג את טיווין לאניסטר האגדי בשירותים. שני חצים, בדיוק איפה שהם היו אמורים להיות, וכך יורד לשאול האריה האגדי. איזה סיום, במיוחד לואריס שהבין שלא הכל הלך לפי התכנית והוא צריך למצוא את דרכו הרחק מהישג ידם של אריות.
וכך הלכה לה עוד עונה באמת נהדרת ומדהימה, ובדיוק ככה עושים פרקי סיום. אני אפרד מהעונה הזאת בדרך שלאנה הידי (הלא היא סרסיי לאניסטר) נפרדה ממנה באחד מהציוצים האחרונים שלה (שאומרים שזה ספוילר, אבל אני לא קונה את זה...):

Read more...

איך לא ללכת לאיבוד.

יום חמישי, 12 ביוני 2014

"פה ימינה?" היא שאלה אותי בזמן הנסיעה ברחובות תל אביב, במטרה להגיע לבית של חברים אי שם בדרום תל אביב.
"אהה.. באיזה רחוב אנחנו? לא, אני חושב שבפניה הבאה" האמת שלא היה לי מושג. שכחנו את המטען של הסמארטפון בבית ושנינו היינו עם כל כך מעט סוללה שאפליקצית הWAZE אמרה לנו 'עזבו, זה לא ילך בינינו'.
"מה עשינו פעם? לפני שהיה לנו WAZE?" שאלה אותי ברטוריות מוחלטת ובייאוש, מנסה בינתיים לחפש שלטים עם שמות של רחובות או סמטאות או משהו.
"השתמשנו בIGO? מכשירי GPS רגילים? אפליקציות GPS של החברות הסלולריות?" ניסיתי את מזלי.
"מה קרה למפות?" שאלה אותי בציניות קרירה.
"גוגל" אמרתי במילה אחת.
"מאיזו בחינה?"
"זה הסקיינט הנוכחי. הכי קל להאשים אותם. נשים בצד את הקנייה של WAZE, גוגל גרמו לנו להפסיק לחשוב, במיוחד מאז המפות שלהם. אבל זה לא הסוף"
"סקיינט? עידן, אתה שוב יותר מידי גיק בשבילי" הטון המיואש שלה תמיד כשאני אומר דברים כאלו.
"נו. סקיינט. המערכת המרושעת שהחליטה שבני אדם מסוכנים לעצמם ולכן מנסה להשמיד את כולם. שליחות קטלנית, אישה! ראינו את כל הסרטים של זה!"
"נו.. בסדר.. אבל גוגל לא שולטת לנו בחיים. בטח שלא בזה שהלכנו לאיבוד".
"נכון לעכשיו" פניתי שמאלה. הרגשתי שזה הכיוון הנכון.
"כלומר?"
"ובכן, לפני כמה שבועות גוגל עשו ניסוי ראשון במכונית ללא נהג"
"זה נשמע מסוכן" המבט על פניה הראה לי שלדעתה אנחנו מתרחקים מהמטרה הסופית.
"האמת שממש לא. המכונית עצמה נראית כמו שילוב מוזר בין החיפושית הישנה של פולקסווגן לסמארט של מרצדס. מכונית מזערית שמתאימה למה שנקרא תנועה עירונית-תנועה פקוקה, חסרת חניה ומזהמת. המכונית חשמלית לחלוטין, כשהתקווה של גוגל היא שבסופו של דבר שנצטרך לטעון את הסוללה שלה פעם בכמה ימים, תחת ההנחה ששוב-התנועה היא בעיקר עירונית"


"זה היה נסיון לשכנע אותי שהיא בטוחה?"
"לא הצלחתי?"
"לא ממש. רק שכנעת אותי שהיא קטנה מידי לכל שימוש הגיוני"
"אוקיי, זה אולי נכון כי אנחנו, לפחות בישראל, רגילים לרכבי משפחות ומנהלים אבל לזוג צעיר או ממש מבוגר, אין סיבה שהקופסאת שימורים הזאת לא תספיק"
"ובכל זאת איך היא נוהגת בעצמה ללא שליטת אנשים?" היא כבר מזמן לא הייתה מרוכזת בדרך והקשיבה לי.
"חיישנים מתקדמים, עם דגש גדול מאוד על המצלמה שנמצאת מעל הרכב. המצלמה היא לא בדיוק הקאנון הזאת שלך אלא מצלמת לייזר, קרובה יותר למה שהשוטרים משתמשים לקביעת מהירות של רכבים או עובדי עירייה עם המצלמות המוזרות שלהם על החצובות. מצלמת הלייזר הזאת מסתובבת במהירות גבוהה וממפה את הסביבה שלה באמצעות הקרניים החוזרות אליה, כך שבמערכת המכונית נוצרת תמונה ברורה בזמן אמת של כל הסביבה. תוסיפי חיישני קירבה שכבר נמצאים בשימוש ברוב המכוניות היום כסטנדרט, המכונית יכולה בקלות להבין את הסביבה שלה ולדעת מה נמצא איפה. תוסיפי מצלמה שיודעת לקרוא שלטים, קישור לWAZE, וכמה חוקי תנועה, ואין סיבה שהמכונית הזאת לא תפעל כמו שצריך".


"ומה עם בקרה? הנוסעים בפנים יכולים לשלוט על המכונית בעת הצורך?"
"אה. אהה... לא. אין הגה, אין דוושות, יש רק שליטה על חלונות, מזגן והתנעה של המכונית, בערך" הפנים שלה התעוותו בזוועה, "אבל תחשבי על זה שעכשיו לא צריך להתעסק עם הדרך, ואפשר לעשות דברים אחרים. לראות סרט, לדוגמא".
"בטח. הכי טוב לראות סרט ב100 קמש" הציניות שטפה את קולה.
"התכוונת 40 גג" איך הגענו לאיילון, אני שואל את עצמי, "והתגובות של אנשים היו ממש חיוביות. הנסיעה הייתה חלקה ובטוחה, ובטח שיותר נכונה חוקתית מאשר נהגים אנושיים".
"וכשבאמצע הדרך נגמרת הסוללה?"
"ובכן, התקווה היא שגם זה לא ייקרה, באמצעות הכבישים החכמים"
"עוד פעם גוגל?"
"לא, הפעם דווקא לא. אבל כבישי העתיד יטענו את המכוניות חהשמליות בזמן שהמכוניות הללו נוסעות עליהן, יספקו את החשמל לתאורה ליד הכביש, ייתנו משוב לבקרת הכבישים במקרה שמשהו לא בסדר ועוד כל מיני פיצ'רים מעניינים. הכבישם, שייטענו מאנרגיה סולרית, יעזרו בתכונה שנקראת השראות מגנטית ובזמן שהרכב ייסע על הכביש, אותה השראות מגנטית תטען את הרכב. למעשה כבר היום הטכנולוגיה הזו פרוסה בדרום קוריאה ובכביש מסוים בשבדיה. זה פועל בדומה למטען של הסמארטפונים של נוקיה, אותו מטען ללא כבלים"
"וואו. אז בקרוב נוכל לזרוק את המכונית המקרטעת הזאת ולישון בשקט כל הנסיעה?"
"בקרוב זה מונח יחסי. כנראה שהרכב הראשון של גוגל ייצא לשוק רק עוד 5 שנים. יש עוד חברות שעובדות על רכבים ללא נהג, שאולי ייצאו לפני, אם הם יקבלו את האישורים. אבל בגדול, כן. תגידי, איפה אנחנו?"
"ראשון לציון"

(דיסקליימר-המקרה למעלה מומצא לחלוטין ולא קרה מעולם. בנוסף, האוטו המקרטע קירטע סופית ומת, כנראה בעקבות כתיבת הפוסט הזה....)

עד כאן הפוסט וכמו בכל שבוע- אפטר קרדיטס ספוילרים למשחקי הכס!
כמו בכל שבוע אני אציג את המחשבות שלי על הפרק השבועי (פרק 9) ואת המחשבות שלי לאן נתקדם.
ואיזה פרק נהדר היה השבוע! אז לא קיבלנו הרבה דרקונים העונה, אבל מסתבר שרוב תקציב הCGI השנה הופנה לממותות, ענקים וקרס עצומה שעשתה מהפראים עיסה מדממת ונהדרת.
היה פרק נהדר שאומנם לא קידם אותנו הרבה מבחינת עלילה אבל אני ממש שמח שהקדישו פרק שלם לקרב על החומה. בספרים כל הסצנה הזאת הייתה שונה, אבל כמו לא מעט מהשינויים שנעשים מהספרים לסדרה-זה נעשה לצורך הוספת דרמה ונגישות ויזואלית, כאשר הפואנטה עצמה נשמרה-ג'ון יוצא אל מאנס ריידר.
קצת לא אהבתי את המוות של אליסטר ת'ורן. ת'ורן (וסלינט) בכלל לא היו אמורים להיות על החומה בסנה הזאת אלא במצפה המזרח, וכל המוות של ת'ורן פשוט מגיש לג'ון את הפיקוד על המשמר הלילה על מגש של כסף. זה גרם לי לא להבין איך בסופו של דבר ג'ון אמור ללכת ולנסות להרוג את מאנס בסוף, אבל כל הסיפור של "אה.. אין לי תכנית יותר טובה מזאת"... נו.. שיהיה... גם דרך לצאת מזה.
יהיה נורא מעניין לראות איזה סצנות הם ידחפו לתוך הפרק הבא והאם קו הסיפור של ג'ון ימשיך בעונה הזאת או יהיה הנקודת שיא בסיפור שלו לעונה הזאת. בכל מקרה לא קיבלנו פרק 9 סטנדרטי והאמת? טוב שכך. למרות שבטח לא מעט אנשים חשבו לעצמם "אה.. זה פרק 9! ייגריט תהרגי כבר את הממזר!!", קיבלנו מוות מספיק נורא בפרק הקודם. לדעתי לא יתקדמו בסיפור הנוכחי של ג'ון אלא נתרכז באריה, סאנסה ובטלנובלה ששמה מעלה מלך.
שבוע הבא עוד עונה נגמרת, ונקווה שהם יסיימו בטוב.

Read more...

לחקות או לא להיות!

יום רביעי, 4 ביוני 2014

לפני שאני מתחיל את הפוסט השבוע, שתי הערות:
1. לכו לראות את אקס מן החדש!! אתם חייבים את זה לעצמכם!! אלא אם כן אתם הולכים לצעוק על המסך (או סתם לעצמכם. או על חברים שלכם.):"לא!! לא ככה זה קרה בקומיקס!! למה הוא חי?!?! הוא מת באקסמן 3!!!". במקרה הזה אל תלכו!!!
2. המגזין "אמפייר" פרסם השבוע את 301 הסרטים הטובים של כל הזמנים. אני מסכים עם הרוב וראיתי משהו כמו 200 מהם, חלק הייתי משאיר בחוץ (באמת? "דרייב" נכנס לרשימה הזאת?) אבל מי מכם שממש צריך רשימת השלמה, להלן הרשימה המלאה:
http://www.empireonline.com/301/

הבטחתי בשבוע שעבר סקירה על סרטי החיקויים, ואני נוהג לקיים הבטחות, אז הנה-בואו נדבר קצת על חיקויים.

דיסקליימר קטן לפני-בכל הרשימה למטה ובכל הסקירה הקטנה הזאת לא כלולים בכלל סרטים בוליוודים (שהם חיקויים ברמה מטורפת. רק חפשו את מטריקס ההודי ביוטיוב, זה פסיכי) או סרטים קוריאנים. שני אלו מוציאים מאות סרטים בשנה שנורא דומים למקורות ההוליוודים שלהם רק שהם... לא.כל הסרטים למטה הם סרטים אמריקאיים שפשוט לא הופקו ע"י האולפנים הגדולים.
נתחיל?

אז על מה מדובר?
נתחיל מלהבדיל בין חיקויים לבין סתם עוד סרט באותו נושא. 
לפני כשנתיים יצאו לאקרנים שני סרטים על שלגייה. אחד, "שלגייה והציד" היה סרט אקשן הזוי ביותר שבשלב מסוים הפך להיות אליס בארץ הפלאות ואז הפך להיות ז'אן-ד'ארק, הוא הכיל את כריס "ת'ור" המסוורת' (שמשחק את הצייד שמתנהג ומדבר בדיוק כמו ת'ור), את כריסטין "דימדומים" סטיוארט שהסיבה היחידה שהיא הייתה בסרט היא כי היא שכבה עם הבמאי (באמת, הבחורה הזאת חסרת יכולת משחק בקטע אחר!) והמלכה הייתה שרליז ת'רון שבשלב מסוים עשתה אמבטיה של שעווה. השני, "מראה מראה" היה.. אהה.. סרט יותר צבעוני ושמח ו..נשי? כן.. נשי.. שיהיה...ג'וליה רוברטס עשתה אחלה מלכה, למיטב הבנתי, ובכלליות הוא היה סרט יחסית טוב (להדגשה, לא ראיתי, אבל קראתי ביקורות).
כמו שהצגתי בשבוע שעבר, השנה יצאו שני סרטי הרקולס, שניהם הוליוודים להפליא, שניהם בהפקה יקרה, הראשון היה גרוע, השני כנראה יהיה גרוע.
שתי הדוגמאות האלו הם ממש לא חיקויים. אולי הם רוכבים על הגל אחד של השני, ואני מניח שהאולפנים של שני הסרטים הוציאו אותם בכוונה קרוב אחד לשני, אבל זהו לא חיקוי.
אז תשאלו אותי-אז מה כן חיקוי, אם לא זה?
אז בהוליווד יש תעשיית מחתרת. אני לא מדבר על סרטי אינדי או דרמות קורעות לב אלא על סרטים שנעשים כחיקויים ברורים ופשוטים לסרטים המקוריים. השם שלהם דומה להפליא, הסיפור שלהם דומה, אבל-זה ממש לא אותו תקציב, לא אותם שחקנים ולא אותה רמה. נתחיל בדוגמאות, זה הכי טוב.

Hansel & Gretel: Witch Hunters Vs. Witchslayer Gretl


שני הסרטים בכותרת הם שני סרטים אמיתיים לחלוטין. הראשון עם ג'רמי "הוק-איי" ראנר וג'מה ארטרטון, הופק ע"י אולפן הוליוודי גדול (פרמונט\MGM) ומספר על עמי ותמי שהביסו את המכשפה ומאז לא מפסיקים לצוד מכשפות. הסרט השני הוא עם שנון "אה זאת פרו ממכושפות!" דוהרטי ופול מקגיליון (למי מכם שהספיק לראות את סטארגייט אטלנטיס הקצר מועד, זה הדוקטור עם המבטא האירי) שמשחקים את עמי ותמי ש.. טוב העלילה די דומה.. אבל הפעם רק עמי מגיע ורוצה לרצוח את המכשפה ומגלה מהר מאוד שזו תמי שהפכה למכשפה. הפעם הסרט מופק ע"י אולפן לא ידוע בלי תקציב ובלי עלילה.
וכן אני יודע שהשתמשתי בשמות העבריים בכל הזמן הזה, זה בכוונה(:
הנה הפוסטרים של שני הסרטים:
רואים את ההבדלים? לא? גם אני לא, זה בסדר.
למען האמת יש עוד, שימו לב, שני חיקויים לסרט הזה! שני סרטים אחרים שלהם קוראים "Hansel & Gretel" יצאו באותה שנה, ושניהם מספרים על עמי ותמי שמתעצבנים על מכשפות ומנסים להרוג אותן. הבנתם למה אני מתכוון כשאני אומר חיקויים?
עוד דוגמא, הפעם הרבה יותר ברורה:

Jack the Giant Slayer Vs. Jack the Giant Killer


אני חושב שאתם מתחילים להבין את הרעיון. שני הסרטים האלו יצאו בהפרש של שבועיים (!) אחד מהשני.
המשותף לשני הסרטים האלו, בניגוד לדוגמא הקודמת, היא שאף שחקן מוכר לא משחק באף אחד מהסרטים (טוב... בערך... בסרט הראשון משחק איוון "אובי וואן קנובי הצעיר" מקגרגור), אבל הסרט הראשון הופק ע"י NLC ולג'נדרי, שני אולפנים חזקים ומוכרים מאוד, עתירי תקציבים והסרט גם נראה ככה-הפקה טובה, עלילה סבירה, CGI מצוין. הסרט מספר על המלחמה האינסופית בין בני האדם והענקים וג'ק שיוצא להרוג ענקים בשטח שלהם. הסרט השני מספר על ג'ק שמגיע בטעות לעולם של הענקים ומנסה למנוע מהם להרוס את כדור הארץ. 

אז במקרה הזה העלילה היא קצת שונה, זה נכון. אבל שימו לב למטרה-השמות של הסרטים כל כך דומים, והפוסטרים כל כך דומים!, שאדם רגיל מהרחוב (ובטח כשמתרגמים את השם לעברית) יחשוד בקלות שהוא נכנס לסרט הראשון, ולמעשה ימצא את עצמו בסרט העלוב ודל התקציב השני. דרך נהדרת להכניס כסף קל. 

דוגמא אחרונה:

Thor Vs. Almighty Thor

שני הסרטים יצאו בהפרש של יום אחד!
הראשון כולכם מכירים, על ת'ור שאבא שלו כועס עליו ושולח אותו לכדור הארץ לעונש, ועל לוקי שרוצה לסלק אותו מהאזור כדי שהוא יהיה שליט האלים הבא בתור (תור.. ת'ור... אני קורע את עצמי לפעמים). הסרט מפוצץ בכוכבים כמו כריס המסוורת', נטלי פורטמן וטום הידלסטון, הופק ע"י פרמונט ומארוול וגרף כמעט 200 מיליון דולר עד היום. הסרט השני.. הוא על הפטיש של ת'ור שנגנב ע"י לוקי ות'ור יוצא להציל אותו. הסרט הופק ע"י אסיילום (בדיוק.. מי?) וכצפוי אין בו שום שם מפורסם. אני חושב שזה הציון הכי גרוע שיצא לי לראות בIMDB... אתה צריך ממש להתאמץ כדי לקבל 1.8. בכל מקרה בנוסף לשמות הדומים (ששוב, אם אתה קצת spaced out, אתה עלול בקלות להכנס לסרט הלא נכון) הנה הפוסטרים:

כמו שאתם יכולים לראות תעשיית החיקויים משגשגת בהוליווד שמתחת. כל הסרטים הללו הם סרטים לגיטיים שיצאו למסכי הקולנוע או הטלוויזיה וניסו לשטות באנשים מסכנים שרק רצו לראות סרט טוב.

אז עד הפעם הבאה-היזהרו מחיקויים!

השבוע היה לנו פרק של משחקי הכס ולכן אפטר קרדיטס ספוילרים לפרק 8 והלאה!
אני מזכיר שוב שכל מה שרשום למטה מוכל בספרים או, לחילופין, דעותי לגבי המקום שאליו התסריט הולך, כאשר הוא סוטה מהספרים.
האמת שהשבוע כל מה שהיה אמור לקרות... קרה...סאנסה נחשפה בפני חלק מהאנשים בקן הנשרים,חפרפריתא (עיירת חפרפרת? אין ל מושג איך מתרגמים את זה בטלוויזיה) נכבשה ע"י הפראיים, ת'יאון סגר את העסק עם חפיר קאיילין ורמזי נהפך רשמית לבולטון, ג'ורה סולק מעל פניה של דאינריז. והקרב. הו הקרב!!! איזה קרב נהדר בין אובארין לגרגור. יופי של הפקה, יופי של הצמדות למקור, יופי של מוות נוראי (עם משחק לא רע של אלירייה חול, מה שלא יהיה שמה...)
ונקודת השיא של הפרק, הצחוק ההיסטרי של אריה כשהיא שמעה על מותה של ליסה. כל כך הרבה ציניות כל כך הרבה לחץ שהשתחרר, ואני? אני צחקתי איתה מול המסך. משחק נהדר של מייסי וויליאמס שמצליחה להעביר כל כך הרבה בפשוט... צחוק. זה גם הדבר המשמעותי ששונה מהספרים לסדרה בנקודה זו. אריה וסאנדור הגיעו לבקעה, מקום שהם כלל לא אמורים להגיע אליו. כנראה שנחזה במותו האיטי של הכלב בשני הפרקים הבאים כמו שאמור לקרות. מאוד אהבתי את ההצרה שלו לגבי רעל, במיוחד כשככה בעצם אחיו עומד למות. פשוט נהדר.
והנקודה הבעייתית בכל הפרק הזה? הרומן המיותר הזה בין מיסאנדיי לתולע-אפור. WTF?! אין לי מושג לאן זה הולך כל הסיפור הזה אבל כל הדרמטיות שמלווה את הסריס הזה פשוט כל כך מיותרת. אני מניח שבשלב מסוים זה ייצור איזה קונפליקט לא צפוי אצל אחד מהם. אבל עדיין-בשביל מה כל זה?

האמת שכמו זה נראה מה שהמפיקים הולכים לעשות הוא פשוט לפסוח על הספר שלם, או לתת יותר משקל בעונה הבאה לספר 5. וזה גם הגיוני. ספר 4 של שיר של אש ושל קרח הוא בסה"כ די משעמם. הרבה עניינים של גרייג'וי שמעניינים לכולם את הביצה השמאלית, התפתחות די גדולה עם בראן, ג'ון שנהפך למפקד המשמר, והרבה עניינים עם דאינריז, אבל אין כל סיבה לעשות עונה שלמה כזאת, בטח כשרוב הסיפורים פשוט יושמטו מחוסר עניין ויזואלי.

אז כמו שזה נראה כנראה העונה תסתיים במותו הקרב ובא במהירות של טיווין, מה שכמובן יזרע תדהמה גדולה אצל כולם. עוד שני פרקים ונגמרה עוד עונה. איזה באסה.

Read more...