Touch-A, Touch-A, Touch-A Touch meeeee

ואם עוד לא הבנתם- תגעו בי!
(למי שנשאר עד לסוף הפוסט מחכה הפתעה!!)
או בקיצור:
Ipad
Motorola xoom
RIM playbook
Smasung galaxy tab
HP slate
Toshiba libretto
Asus EEE slate
ולא רק אלו... כל טלפון שיוצא היום לשוק, כל נגן מוזיקה חדש שיצא לשוק בשנתיים האחרונות, קונסולות משחק ניידות, כל הטאבלטים שפספסתי ברשימה הנ"ל... כולם רוצים שנגע בהם!
אני זוכר שלפני כמה שנים נכנסתי לסניף של סלקום וכדי לקחת מספר עמדה מולי עמדת מחשב עם מסך מגע. בחרתי למה הגעתי, הקשתי את מספר הטלפון שלי והמכונה הודיעה לי מה מקומי בתור והדפיסה לי מספר. זיכרון אחר הוא שישבתי במסעדה (באמת לא זוכר איזה) והיה מסך ליד השולחן, כזה שלא היה צריך בשבילו מלצר שיבוא ויירשום הזמנה.
ראיתי את הדברים המדהימים אלו והייתי בשוק... מסך שלא צריך מקלדת, לא צריך עכבר, רק כזה שאני אגע בו וזהו!
והיום כידוע יש לנו יותר מידי מהדברים האלו. המקלדת שאני כרגע יושב לידה הופכת להיות פחות ופחות רלוונטית, כזאת שבשלב מסוים תעלם ולא נשמע יותר תיקתוק מקשים. עכבר זה כבר מזמן ז"ל כי הטלפונים, אפילו אלו הישנים, יכולים להעזר בגלגלת (במקרה של בלאקברי), כפתור מגע פשוט (במקרה של הנוקיות מסדרת E) או אפילו סתם ארבעה כפתורים של ימינה-שמאלה-למעלה-למטה כדי לנוווט, הכל תלוי במערכת ההפעלה.
***
סיטואציה אמיתית לחלוטין, עם טקסט קצת ערוך:
"מיכל מה את עושה?"
"מנסה לפתוח את הטלפון שלך. המסך שלך לא מגיב!"
"אבל למה את נוגעת במסך?"
"מה ז"א למה... אה..." היא אמרה ולחצה על הכפתור הנכון בבלאקברי שלי, שלמי שלא מכיר-המסך שלו סטאטי לחלוטין ושומר נגיעה כמו ילדת מדרשה טובה (למיכל, אגב, יש מוטורולה מיילסטון).

המצב הזה מביך למדי אבל הוא מסביר בפירוש לאן אנחנו הולכים בכל סיפור הקלט-פלט של המחשבים שלנו.

אז רגע, בוא נעצור, מאיפה בעצם כל זה התחיל?

מה אמרתם? ספרי מד"ב? לא יכול להיות! אבל שום המצאה לא הגיעה משם! אבל.. בעצם... אה..
כמו כל ההמצאות הגדולות, ספרות המד"ב הקדימה את זמנה ורעיונות של מסכי מגע הופיעו עוד בשנות ה50. הרפרנס הכי קדום שאני מצאתי היה סיפור שנכתב ב1945 (אבל פורסם ב1950) שנקרא Scanners Live in Vain, שמספר על בני האדם ומושבותיהם בשנת 6000. מקורי? כיום לא, אז כן!
טכנולוגית, המסך מגע הראשון הגיע לעולם בשנות ה70 המוקדמות, אבל כמובן שהם היו מאוד עלובים ופעלו לפי שיטה ישנה של "כפתור מוסתר". זו לא שיטה שלא משתמשים בה היום, אבל היא לא ממש נפוצה.

אני אגלוש קצת לשיטות מגע:
שיטת הכפתור המוסתר נקראת Resistive. מה זה אומר? המסך בנוי משכבות רבות אבל שתי השכבות העליונות הן מאוד דקות ומפורדות, כשאני לוחץ על המסך, שתי השכבות נצמדות איפה שלחצתי ויש תגובה.
שיטה נוספת נקראת Surface acoustic wave, שמבוסס על גלים אנלוגים שהגוף שלנו מייצר. שיטה לא נפוצה כיום כמעט בכלל במסכי מגע כי היא יקרה, מאוד רגישה ולא יעילה בכלליות.
השיטה הכי נפוצה כיום היא שיטת Capacitive. גם השיטה הזאת מחולקת למספר שיטות (עם סטילוס, בלי סטילוס, גם וגם...) אבל כעיקרון מדובר על סגירת מיקרו מעגלים על משטח המגע. דיברתי סינית? אני אנסה שוב. כשהייתם ילדים ואמרו לכם לא לתקוע את המזלג בתוך השקע של החשמל היה לזה הסבר פשוט-מזלג בתוך החשמל שווה לסגירת מעגל של החשמל ללא משהו שיכול לספוג את החשמל. או בעצם-מה שסופג את החשמל הוא הגוף שלכם, שהוא מוליך מצוין ולכן לא באמת יכול לסבול את הכמות הזאת של החשמל ולעיתים מפסיק לעבוד. מצער, אבל טבעי. (אם יש טכנאים\מהנדסי חשמל\הנדסאים\חשמלאים בקהל קוראיי-אני יודע שזה לא מדויק, אבל זה ההסבר הכי פשוט שמצאתי לנכים טכנולוגית).
הרעיון בשיטת הCapacitive הוא אותו דבר רק עם הרבה פחות חשמל. המסך מפוצץ בנקודות קטנטנות שברגע שהאצבע השמנה שלכם נוגעת בין שתי נקודות (או יותר) כאלו, היא סוגרת את המעגל, אתם חוטפים חישמול מזערי מאוד, והמסך מגיב. פשוט, לא? איך לא חשבו על זה קודם?! חשבו.. אבל לכו תמצאו נקודות מגע כל כך קטנות. בגלל השיטה הזאת יש מסכי מגע שאי אפשר להשתמש בהם בסתם מקל או עט כדי ללחוץ עליהם-צריך מוליך. יש סרטונים באינטרנט שמסבירים איך להפוך עט רגיל לעט סטילוס לשימוש באייפאד (או בתכל'ס לכל מסך מגע כיום), לדוגמא:



יש עוד שיטות מבוססות אינפרא-אדום, מבוססות תגובות כימיות עם הזכוכית ומבוססות גלים אלקטרומגנטיים אבל יש גבול כמה אני יכול להלאות אתכם בהסברים.

בטלוויזיה זכינו לראות את הדבר הכי קרוב לטאבלט בסדרה Star Treck:

נראה מוכר? טוב כאלו יש לנו. מה חדש? מה הלאה? כבר כיום LG עובדת על מסך מגע שקוף כולו (בהשראת חלונות. לא, לא של מייקרוסופט. חלונות אמיתיים כמו בבית!) שרגיש לאור ואפילו לא צריך חשמל-הוא מכיל תאים סולאריים שנטענים גם מאור חדר.
נשמע מוכר? מעניין למה....



החלום של כולנו... להרים אצבעות על מסך שקוף והופ.. דברים זזים, נהפכים, רצים קדימה, אחורה, פייסבוק!! סליחה. נסחפתי.
המסך הנ"ל של LG אמור לצאת אי שם בסביבות 2014 אבל זה הדור הבא.
לאן נגיע בסוף? ההנחה שלי היא טאבלטים בסגנון של מה שראינו ב Avatar (וניתן לראות אותם גם בסדרת Stargate) למי שלא הספיק לעקוב-גליל, שיש ידית שצריך להוציא את המסך בצורת מגילה כזאת, ואז נפתח המסך בין הידית לגליל. זה יהיה מבוסס על זכוכית גמישה או שמדובר על משהו שהוא בכלל לא מסך אלא הולוגרמות ומשהו בסגנון לייזרים שאתה חוצה עם האצבע והמכשיר קולט איפה חצית ובהתאם מגיב עם הכפתור שאמור להיות שם.
הבעיה עם השיטה האחרונה היא שאנחנו עדיין לא מוכנים אליה.
רוב המשתמשים במסכי מגע היום מחפשים את המשוב של המקלדת הוירטואלית-רעש, רטט, פידבק מגע, חישמול—משהו שיגיד להם שהם לחצו על כפתור. זה מאוד הגיוני אבל אני מקווה שכולנו נלמד לא לחפש את זה ומספיק שנראה את התגובה על המסך (איזה יופי! הקשתי על א' והיא הופיעה!!).

אני אישית מחכה ליום שבו כל הטאבלטים ייצאו לשוק והמחירים של הדברים האלו יגיעו לרצפה ולא כולם יתלהבו מהI-Pad, שהוא בסה"כ בסדר אבל הוא סתם מוצר של אפל.

ועד לפעם הבאה, נפרד בכותרת של הפוסט (מממ בחורה עם ציצי גדול בחזיה!) מתוךrocky horror picture show במקור: