למה שתראה את זה?

dear everybody,

לא מעט אנשים שאלו אותי לאחרונה "למה אתה רואה משחקי הכס?".

בהתחלה לא הבנתי את השאלה. מה ז"א? התשובה "כי זו אחלה סידרה סופר מושקעת" זה לא מספיק?

"אבל אתה יודע כל מה שהולך לקרות" היה הטיעון שלהם.

זה קצת מעצבן אותי. מה ז"א אני יודע כל מה שהולך לקרות? לא אני לא. יש מספיק שינויים בין הספרים והסדרה (לדוגמא, הסיפור של אריה והכלב, או הסיפור של סאנסה) בכדי לראות את הסדרה בלי כל קשר לספרים.

"אבל אתה יודע מי הולך למות ומתי!!" היה הטיעון המוחץ שלהם וזה גרם לי לחשוב-האם משחקי הכס, ובכלל כל סרט או סדרה שמבוססים על ספרים, מוחזקים רק ע"י מי שמת בהם או בטוויסטים?

ניקח לדוגמא את הסרטים של הארי פוטר (ולמי שתוהה-ספוילרים לספרים\סרטים בפסקה הקרובה, למי שחי בשנים האחרונות בתוך בועה). אני ידעתי שסיריוס הוא טוב בסרט השלישי, ידעתי שהארי הולך לפגוש את וולדמורט ושסדריק ימות ברביעי, שסיריוס ימות בחמישי, דמבלדור בשישי וסצנת ה"19 שנה אחכ" הכה מביכה ומיותרת בשמיני. אבל האם זה מה שעשה את הסרט?

בטרילוגיית שר הטבעות-קראתי את כולה, ידעתי על הפיתויים של פרודו, על הקרב המצוין של אוס-גיליאת', על כך שאראגורן הוא הצאצא של ייסלדור, על מה שעובר על גולום ועל המוות הסופי שלו. על המוות השיקרי של גנדלף, על הבגידה של סארומן. על התחפושת של אאווין, על ההשמדה של אייסנגרד ועל הסוף היותר מידי ארוך. אבל זה גרם לי לא להנות הנאה צרופה מהסרטים?

התשובה הפשוטה היא לא.

סרט, או סידרה לצורך העניין, הוא הרבה יותר גדול מסך הטוויסטים שבו. אם סרט היה בנוי על טוויסטים, היו הרבה יותר סרטים שיוצאים מידי חודש, המשכורות לשחקנים היו הרבה יותר נמוכות, לא היה לנו CGI ובטח שלא תלת מימד (לטוב או לרע).

סרט הוא התסריט. התוכן של מה שהדמויות אומרות, הפרשנות של התסריטאים על מה שכתוב בספרים, השינויים הקטנים שנותנים לדמות את החיים והאישיות שלה ומקימים אותה לחיים מתוך הדמיון של הקורא.

סרט הוא השחקנים. הליהוק המצוין שלוקח את ויגו מורטסנן והופך אותו לארגורן אמין, לוקח את ג'ניפר לורנס והופך אותה לקאטניס מדויקת, לוקח את פיטר דינקליג' והופך אותו לטיריון הכי טוב שיכול להיות, לוקח את אלן ריקמן והופך אותו לסנייפ שכולם אוהבים לשנוא. המשחק האדיר של הדמויות שקמות לתחייה הוא חלק כל כך חשוב בסרט. דוגמא נהדרת לקונטרה של ליהוק טוב, היא אורלנדו בלום בתור לגולס שעושה את תפקידו בצורה ממוצעת במקרה הטוב לדמות שהיא הרבה יותר עמוקה ממה שהוצג בכל הטרילוגיה (אוקיי... אז קיבלנו קצת יותר ממנו בהוביט. הוא לא היה אמור להיות בהוביט!!!!). כל כך התאכזבתי מהלגולס שלו וזה היה ברור שהוא נלקח לסרט רק בגלל השם שלו.

סרט הוא הפקה. לראות את כל אותם מקומות קמים לתחיה, לראות את הכוריאוגרפיה הנהדרת של הקרבות, לראות את הסצנות האלו שפתאום קורות באמת ויש "אנשים אמיתיים" מאחורי כל אותם דמויות. אני אולי דוגמא קיצונית, אבל אני אף פעם לא מריץ את הפתיח של משחקי הכס. לראות את ווינטרפל, ריברן, מעלה מלך, הארנהול, דרגונסטון, ערי העבדים ובראבוס קמות לתחייה ובצורה כל כך מדהימה סוחף אותי בכל פעם מחדש. העונה, כשקיבלנו את הטיטאן של בראבוס פתאום קם לחיים, ממש כאילו קראו לי את המחשבות לאיך בראבוס אמורה להראות.

ולבסוף, סרט הוא גם האפקטים. בשנים האחרונות כל הנושא של אפקטים נהיה נורא קל. אני מניח שהמעצבים הגרפיים ובכלל האמנים שקוראים את הבלוג הזה לא יסכימו איתי, אבל כיום אפשר במחשב ליצור בקלות יחסית דברים שפעם היה לוקח חודשים להקים, תחת סיורי לוקיישנים ובניה ארוכה מאוד. היום לראות דרקונים קמים לחיים, לראות את הטירות העצומות, לראות את הקסמים והקרבות הנהדרים פשוט קמים לתחיה-זה משהו שכשהתחלתי לקרוא ספרי פנטזיה ומד"ב לא חשבתי שייקרה לעולם. למרות שכאילו זה מנטרל את הדימיון, לי אישית זה לא מפריע בכלל ולהפך-זה לוקח את הדמיון שלי ואת מה שאני יכול ליצור מהמילים לדרגות אחרות של שלמות.

בגלל כל הדברים האלו אני רואה סרטים וסדרות שאני יודע מה הולך לקרות בהם. ולמרות שאני לא מופתע מהטוויסטים, אני כל כך נהנה שלא אכפת לי לדעת מתי כל אחד מהם מת ולמה ואיך ומי עשה את זה (שגם שני האחרונים משתנים לפעמים..)

אז תפסיקו לשאול אותי למה אני רואה משחקי הכס!! תאמינו לי שאני נהנה לא פחות מכם!!

ובכל פוסט, ובפעם האחרונה, יש לנו אפטר קרדיטס והפעם ללא ספוילרים להמשך!
אבל, וזה אבל גדול, אם עוד לא ראיתם את פרק 10, אכן יש כאן ספוילרים.

ואיזה פרק זה היה. פשוט סיום מדהים לעונה יוצאת מהכלל.
העונה הזאת הייתה בנויה ממש כמו פירמידה, כשהפרק הסופי היה הראש שלה ועומד על כתפיהם של כל תשעת הפרקים הקודמים.
סיפור החומה הגיע לסוג של סיומת זמנית. לא ציפיתי שנמשיך לראות את ג'ון בעונה הזאת ובטח שלא את הנצחון של סטאניס על מאנס ריידר. ציפיתי שהעונה הבאה דווקא תתחיל מזה, אבל היה נהדר לראות את זה קורה. במשך כל העונה הזאת ראינו את כל מה שעובר על סטאניס שתקוע לו בדראגון סטון וחופר לבנקאים שיביאו לו כסף ולמען האמת לא ממש הבנו למה. עוד התקפה על מעלה מלך? הרי בבירור אין לו מספיק אנשים, גם אם הוא ישלם לפיראטים. כל זה היה בשביל להגן על החומה, בהדרכת האישה האדומה. ראינו בפרק הזה שלא משנה כמה חיילים יש לך, ברגע שאין להם משמעת הם מתפזרים ברגע שהם רואים סכנה וזה בדיוק מה שקרה למאנס ריידר. סיום מצוין לסיפור מצוין.
עם דאינריז, כמו בכל העונה הזאת, לא ממש קרה משהו מרגש. ראינו את כל תהליך ההתפתחות שלה מילדה קטנה שרק רוצה לחזור הביתה למלכה שיודעת גם להקריב את החופש של הילדים שלה בשביל שקט בממלכה. יופי של סצנה, יופי של משחק (גם של הניצבים. האיש ששרפו את הבת שלו, מי שלא תהיה, עשית עבודה מצוינת!), יופי של סיום לעונה הזאת.
בראן, מירה, ג'וג'ן והודור סופסוף מצאו את העורב. זה מדהים כמה הסצנה הזאת הייתה תואמת את הדמיון שלי, במיוחד במראה של ילדי היער. פשוט אהבתי כל רגע בסצנה הזאת, כולל המוות הנורא של ג'וג'ן שלמען האמת די הפתיע אותי. ג'וג'ן עדיין חי בספרים! אבל אני חושב שזה רק ספוילר לספרים שאומר לנו שהוא כנראה לא כזה חשוב להמשך :-D
עוד הפתעה גדולה בפרק היה המפגש הזה של בריאן ופוד עם סנדור ואריה. זו הייתה סצנה מפוארת, מבוימת היטב, כוראוגרפית קרב מדויקת, והבושה של סנדור קלגיין שנהרג ע"י אישה. בספרים סנדור אכן מת, פשוט זה בגלל הזדהמות הפצע שלו. בריאן מעולם לא פוגשת את אריה. אבל בסדר, אני נהניתי מהסצנה הזאת, במיוחד מהשינוי המדהים שראינו באריה שהפכה לרוצחת שתעשה הכל כדי לשרוד. הפרידה ממנה בסוף הפרק הייתה נהדרת, ולדעתי בכלל מייסי וויליאמס צריכה לזכות באמי על התפקיד שלה בכל העונה הזאת.
ובמעלה מלך. אוי, הטלנובלה המשפחתית הזאת. קודם כל למה שהפריע לי בכל מה שהלך שם. דיברו הרבה במשך העונה בכל מיני מקומות על סצנת האונס המיותרת של ג'יימי את סרסיי אחרי המוות של ג'ופרי. כנראה שבשלב מסוים יוצרי הסדרה אכן הבינו כמה היא לא תורמת לעלילה ואפילו מזיקה לדמות של ג'יימי ופשוט התעלמו מהסצנה הזאת לחלוטין. סרסיי חוזרת לג'יימי אחרי שהוא אנס אותה? באמת? למישהו זה נשמע הגיוני? אבל חוץ מזה הדיוק של המשך הדרמה הזאת לספרים זה מה שהניע אותי בכל העונה. טיריון הופך רשמית לרוצח כשהוא חונק את שאי והורג את טיווין לאניסטר האגדי בשירותים. שני חצים, בדיוק איפה שהם היו אמורים להיות, וכך יורד לשאול האריה האגדי. איזה סיום, במיוחד לואריס שהבין שלא הכל הלך לפי התכנית והוא צריך למצוא את דרכו הרחק מהישג ידם של אריות.
וכך הלכה לה עוד עונה באמת נהדרת ומדהימה, ובדיוק ככה עושים פרקי סיום. אני אפרד מהעונה הזאת בדרך שלאנה הידי (הלא היא סרסיי לאניסטר) נפרדה ממנה באחד מהציוצים האחרונים שלה (שאומרים שזה ספוילר, אבל אני לא קונה את זה...):